גיבניצה (בסרבית קירילית: гибаница, מבוטא [ˈɡibanit͡sa]) היא מאפה מסורתי פופולרי בכל רחבי הבלקן ומדינות הסלאביות. היא בדרך כלל עשויה מגבינת קוטג’ וביצים. המתכונים יכולים לנוע בין מתוקים למלוחים, ובין פשוטים לחגיגיים ומורכבים עם שכבות רבות.
בדומה למתכון קרמשניט באתרנו, אנו מציעים לכם להכין גיבניצה סלובנית מקורית עם מתכון רשמי וקל. הרי לא סתם בסרביה ישנו פתגם עממי: “אם יש גבינה וחמאה, גם אמא שלי הייתה יודעת להכין גיבניצה”.
מרכיבים:
לבצק שמרים:
- 500 גרם קמח (חצי קמח קשה, חצי קמח רך)
- 30 גרם שמרים
- 10 גרם מלח
- כף סוכר
- 1-2 ביצים
- 40 גרם חמאה
- 250 מ”ל חלב
למילוי:
- 1 ק”ג גבינת קוטג’ (סקוטה)
- 200 מ”ל שמנת חמוצה
- 2 ביצים
- 150 גרם סוכר
- 80 גרם קמח חיטה מאודה
- קינמון לפי הטעם
לציפוי:
- 200 מ”ל שמנת חמוצה
- 2 ביצים
אופן ההכנה:
מרכיבים:
לבצק שמרים:
- 500 גרם קמח (חצי קמח קשה, חצי קמח רך)
- 30 גרם שמרים
- 10 גרם מלח
- כף סוכר
- 1-2 ביצים
- 40 גרם חמאה
- 250 מ”ל חלב
למילוי:
- 1 ק”ג גבינת קוטג’ (סקוטה)
- 200 מ”ל שמנת חמוצה
- 2 ביצים
- 150 גרם סוכר
- 80 גרם קמח חיטה מאודה
- קינמון בכמות לפי הטעם
לציפוי:
- 200 מ”ל שמנת חמוצה
- 2 ביצים
אופן ההכנה:
- הכנת הבצק: מערבבים את כל מרכיבי הבצק ולשים עד לקבלת בצק רך. מניחים לבצק לתפוח.
- רידוד הבצק: לאחר שהבצק תפח, מרדדים אותו ומניחים בתבנית עגולה משומנת.
- הכנת המילוי: מערבבים את כל מרכיבי המילוי עד לקבלת תערובת אחידה.
- הרכבת העוגה: ממלאים את הבצק בתערובת הגבינה, יוצקים מעל את הציפוי ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד שהעוגה מזהיבה.
- הגשה: מגישים את העוגה חמה.
בתיאבון! 🍰
גיבניצה – קצת היסטוריה:
למרות הפופולריות העוגה אצל העמים הסלאבים וכל אזור הבאלקן, מקור השם הינו בשפה שמית, כלומר עברית או ערבית – “גבן” – גבינה בערבית. הוכחה לכך שהיה לפחות השפעה כלשהי על הכנת המנה הזו”. ניתן למקם את המילה בצורה מדויקת יותר, המילה גיבניצה היא ממוצא מצרי, שכן בערבית מצרית גבינה נקראת גיבנה, וברבים גיבן.
במקדוניה ובבולגריה, גיבניצה מקוצרת ל-באניצה. מילה זרה זו – שנרשמה באזור מהמאה ה-17 – מופיעה גם כשם משפחה או ככינוי, ויש לה כמה נגזרות. כך, גיבאניצ’אר הוא – מי שמכין גיבניצה; מי שאוהב לאכול גיבניצה; מי שמרבה להתארח ולהתארח על חשבון אחרים; כינוי גנאי לצ’טניקים במלחמת העולם השנייה (“אנשינו” – אומר ר. צ’ולאקוביץ’ – “שונאים את אנשי דרז’ה, קוראים להם גיבאניצ’ארים”). יש גם ביטוי “ללוש למישהו גיבניצה, לעשות למישהו משהו לא נעים, ללוש למישהו עוגה”. ובשפה המקדונית, בניצ’אר הוא אוהב גיבניצה, אבל גם בטלן, רמאי.
